מידע מקצועי:
ישראל חתומה על האמנה בדבר מעמדם של פליטים (1951) [אשר תוקנה בפרוטוקול משנת 1967[1]] המאפשרת לכל מי שנרדף בארצו להגיע לתחומי ישראל ולזכות להגנה.
בהתאם לסעיף 1 [סימן א'(א)(2)] לאמנה, כפי שתוקן בפרוטוקול משנת 1967, פליט הוא אדם:
“הנמצא מחוץ לארץ אזרחותו בגלל פחד מבוסס היטב להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי או להשקפה מדינית ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור; או הנמצא עקב המאורעות האמורים מחוץ לארץ שבה היה קודם לכן מקום מגוריו הקבוע, והוא חסר אזרחות, ואינו יכול לחזור לאותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור;”
מעצם היותם פליטים, הם אינם זוכים להגנת הממשל במדינת המוצא שלהם, ולכן הקהילה הבינלאומית לקחה על כתפיה את השמירה על זכויותיהם והגנה עליהם. האמנה משנת 1951 והפרוטוקול המתוקן שלה משנת 1967 הם המסמכים המשפטיים האוניברסליים היחידים (בתוספת משפט זכויות האדם הבינלאומי[2]) הנותנים מענה מפורש למרבית היבטיו של חיי הפליט. כיום 147 מדינות חתומות על אחד משני ההסכמים או על שניהם. מדינת ישראל חתמה על שני המסמכים.
התנאי היסודי לקיום האמנה, אשר קבוע בסעיף 33 לאמנה הוא שאין להחזיר פליט למדינה שבה צפויה סכנה לחייו או לחירותו. תנאי זה נקרא עקרון “אי ההחזרה” (Non Refoulement) והוא מחייב את כל מדינות העולם, לא רק את אלו החתומות על האמנה.
כמו כן, המדינות שהפליט מגיע אליהן אחראיות להגן עליו, כלומר – לספק לו את אותה הגנה שאין הוא זוכה לה במדינה שממנה נמלט. מדינות אלו מחויבות לדאוג שהפליט יקבל זכויות בסיס המגיעות לו, כגון: חופש דת, זכות לעבודה, זכות לחינוך, שירותי בריאות, שירותים סוציאליים, הזכות להקלה בהתאזרחות, אי-אפליה, חופש תנועה, נגישות לתעודות מעבר וכד’. ובמקביל, על הפליטים לכבד את החוקים והתקנות של מדינת המקלט שלהם.
אך עם זאת, משרד הפנים מערים קשיים רבים על מבקשי המקלט. לכן חשוב מאד לדאוג לייצוג ע”י עו”ד מומחה בתחומו, בכדי להציג את המקרה בצורה הנכונה ביותר, על מנת להגדיל את הסיכויים לקבלת מעמד עבורם. למשרדינו שמר-הלוי, שמיר ושות’ ניסיון והצלחות רבות בתחום. אנו רואים בתפקידנו שליחות מוסרית לסייע למבקשי המקלט מיעוטי היכולת, ונשמח לסייע בכל אחד משלבי התהליך הרגיש.
[1] הפרוטוקול משנת 1967 הרחיב את תחולת האמנה משנת 1591 והסיר את ההגבלות הזמן והמקום (גיאוגרפיות) שנקבעו בה.
[2] המשלים את זכויות הפליטים כפי שנקבעו באמנה משנת 1951.
