קיימים סוגים שונים של אשרות שהייה לזרים המבקשים להיות ולחיות בארץ, אשר מוסדרות בתקנות הכניסה לישראל, התשל”ד-1974.
אין להעסיק עובד זר בישראל ללא הוויזה המקצועית המתאימה. על כל חברה, תאגיד (ונושאי המשרה בו) מוטלת החובה המשפטית לפעול באופן אקטיבי על מנת להבטיח כי העובד הזר המומחה בתחומו, פועל בהתאם להיתר שהוצא לו בכל האתרים הרלוונטיים.
הוצאת וויזה כרוכה במספר תהליכים ביורוקרטיים. חשוב לציין כי טעות בתהליך הביורוקרטי, עלולה לגרום לביטול הבקשה לוויזה. לכן כאשר מעוניינים להוציא וויזה מקצועית לעובד זר, יש לפנות לגורמים המקצועיים אשר יטפלו בנושא, יזרזו את התהליך ויעשו את כל המהלכים הנכונים הכרוכים בשל אופיו הרגיש של הנושא, על מנת לקבל את האשרה המקצועית הנדרשת.
משרדינו שמר-הלוי, שמיר ושות’, מוביל בתחום דיני העובדים הזרים ומתמחה בסיוע וייעוץ משפטי החל משלביו הראשונים של ההליך, ועד לקבלה של כל אשרות השהייה והעבודה לעובדים זרים לסוגיהן אשר יפורטו להלן.
מידע מקצועי:
אשרות השהייה בארץ מורכבות משתי קבוצות:
אשרות תייר “ביקור” – המסומנות באות “ב“:
ב/1 – אשרת עבודה: אשרה המוגבלת בזמן, אשר מוענקת לעובדים זרים (שאינם זכאים מכוח חוק השבות) ומקנה להם אפשרות לעבוד בארץ ותו לא. אשרה זו ניתנת למעסיקים בהתאם למכסות שנקבעות על ידי הממשלה ובתנאים הנדרשים.
בקשה להיתר עבודה: הבקשה הראשונית מוגשת באינטרנט באתר של רשות ההגירה והאוכלוסין ביחידת ההיתרים במנהל שירות למעסיקים ולעובדים זרים, זאת עוד טרם כניסתו של העובד זר לישראל. במעמד הגשת הבקשה, החברה המעסיקה נדרשת לפרט על הצורך בעובד ולספק פרטים על המקצועיות שלו ועל תחום מומחיותו (בצירוף מסמכים התומכים באישור הבקשה).
ברגע שהחברה מספקת את כל האישורים הנדרשים האמורים לעיל, היא תקבל אישור אשר יישלח ליחידת ההיתרים, בכדי להנפיק אשרת עבודה לשנה (מסוג ב/1). האשרה ניתנת בדרך כלל לשנה שלמה, וניתן להאריכה עד לתקופה מצטברת של חמש שנים. יש לציין כי במקרים מסיומים ניתן להאריך את האשרה אף ליותר מחמש שנים.
לאחר קבלת אישור ממשרד הפנים למעביד, הקונסוליה במדינת המוצא של העובד (הקרובה למקום מגורי העובד) מנפיקה את אשרת העבודה, בצירוף המסמכים הנדרשים. יש לשים לב כי במידה ולא קיימת נציגות ישראלית במקום מוצאו של העובד הזר, לא ניתן יהיה להגיש בקשה על ידי המעסיק.
מרגע קבלת ההיתר (כניסת הוויזה לתוקף), העובד המומחה יוכל להיכנס לישראל. ברגע הכניסה הוא יקבל לדרכונו אשרת תייר מסוג ב/2, שיש להחליף במשרד הפנים לאשרת עבודה מסוג ב/1 המאפשרת לעובד לעבוד בארץ. אך חשוב לשים לב, שלא ניתן להגיע לישראל עם ויזת תייר ורק אז, בארץ, לבקש רישיון עבודה. בעת מעמד הגשת הבקשה לאשרת העבודה במשרד הפנים, יש לבקש אשרת כניסות ויציאות מרובות מישראל על מנת שהעובד יוכל לצאת ולהיכנס לישראל ללא ביטול אשרת העבודה.
יש לציין, כי אם ניתנה אשרת עבודה לעיסוק בענף מסוים, לא ניתן יהיה להשתמש בה לתחום עיסוק שונה ממה שמצוין ברישיון העבודה שהונפק. כמו כן, בתום תוקפה של הוויזה על העובד לעזוב מידית את הארץ.
ב/2 – אשרת תייר: אשרה זו הינה למטרת ביקור בישראל כגון: תיירות, פגישות עסקים, לימודים באולפן לעברית וכד’. אשר ניתנת למרבית התיירים הנכנסים לישראל ובדרך כלל מוגבלת לשלושה חודשים. אשרה זו ניתנת להארכה לתקופה מצטברת ובתנאים מסוימים (מצבים חריגים של קשר משפחתי/ סיבות רפואיות/ הליכים משפטים וכד’). אך עם זאת, הזכאי לאשרה זו אינו רשאי לעבוד בישראל.
ישנם תיירים מארצות מסוימות שיכולים להגיע לשדה התעופה (או לכל מעבר גבול אחר) בישראל ולקבל את הוויזה עם כניסתם לישראל. לעומתם, יש תיירים מארצות אחרות שחייבים להגיש בקשה לאשרת תייר מבעוד מועד בשגרירות הישראלית בארץ מוצאם. (המדינות שאזרחיהן פטורים מבקשת אשרה מבעוד מועד קודם הגעתם לישראל, נמנות ברשימת צו הכניסה לישראל [פטור מאשרה], התשל”ד-1974).
יש לציין כי במקרים מסוימים, לממונה ביקורת הגבולות יש סמכות למנוע כניסה לישראל גם מאזרחי ארצות אשר פטורות מהגשת הבקשה לאשרה. לכן, אם מתעורר ספק בנוגע לאפשרות של סירוב כניסה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בטרם הזמנת הטיסה, על מנת למנוע מצב לא נעים שבו ייכלא הזר מיד עם הגעתו ארצה ויגורש חזרה לארצו.
ב/3 – אשרת “נכנס מסופק“: אשרה זו היא רישיון לישיבת ביקור ב”נכנס מסופק” לאדם אשר מעמדו לעניין הכניסה לישראל והישיבה בה מורכב ואינו ברור. לדוג’: אנשים בעלי כוונה לעלות ארצה, אך מצבם האישי אינו ברור דיו, או אנשים המבקשים להסדיר את מעמדם הזמני בארץ בשל נישואין ועוד. אשרה זו מוגבלת בדרך כלל לתקופה שלא תעלה על חודש ימים.
כמו כן, על מקבל האשרה מסוג זה לפנות בטרם סיום תקופת אישור שהותו בארץ, ללשכת רשות ההגירה והאוכלוסין לבירור מעמדו.
ב/4 – אשרת “מתנדב“: אשרה זו ניתנת למבקשים להתנדב בישראל (בניגוד לעבודה בשכר, שלא מותרת על פי אשרה זו). ארגון בישראל רשאי להגיש בקשה כאמור עבור תושב חוץ המעוניין להתנדב אצלו.
ב/5 – אשרת “משקיעים“: אשרה זו מקנה לאנשים שמבקשים להשקיע כספים בארץ להגיע ארצה ולשהות בה לתקופה. מכוחה של אשרה זו, יכול השוהה בארץ גם לאפשר לילדיו להגיע ארצה ולשהות לצידו (האשרה שילדיו או בן או בת זוגו יקבלו נקראת אשרה מסוג ב\52).
משרדינו שמר-הלוי, שמיר ושות’, מתמחה בהוצאת אשרות מקצועיות למומחים ומנהלים בכירים זרים המיועדים לעבוד ולחיות בארץ, מטעם חברות בינ”ל וישראליות. זאת במגוון תחומים כגון: טכנולוגיה, הייטק, תעשייה, רפואה, בניין, חקלאות, סיעוד ומסעדנות.
מיטב המומחים במשרדינו, מלווים את התהליך ודואגים לבצע אותו בצורה מסודרת, פשוטה וזריזה, אשר תעלה את הסיכויים לאישור האשרה המקצועית בהקדם האפשרי, תוך חסכון בכסף והתעסקות מיותרת. נשמח לסייע בכל שלבי התהליך.
אשרות שהייה “ארעית” תושבות זמנית – המסומנות עם האות “א“:
אשרות אלה מקנות למקבלן את הזכות לשהות בארץ תקופות ארוכות יותר. אלו אשרות שמוענקות בדרך כלל לאנשים שמבקשים להגר ארצה, ומצויים בשלב של הסדרת מעמדם/ בדיקת מעמדם או תהליך אזרחות.
א/1 – מוענקת לכל מי שזכאי לעלות ארצה מכוחו של חוק השבות, התש”י-1950. זוהי אשרה המוענקת לעולה ומאפשרת לו לשהות בארץ לתקופה מסוימת בכדי לבדוק את ההחלטה להשתקעות בישראל כעולה, עד לעלייה רשמית. כמו כן, אשרה זו מוענקת לאנשים שזכאים לעלות ארצה, אך עדיין מבקשים להסדיר את עניינם בארצם בטרם יבצעו עלייה רשמית.
אדם המקבל אשרה מסוג זה יכול גם לעבוד בישראל, וגם לזכות בשירותים סוציאליים (מעמד זהה יינתן גם לבני המשפחה הכוללים אישה וילדים קטינים).
בעלי אשרה מסוג זו רשאים לעבוד בישראל, ולקבל את מלוא הזכויות מהמוסד לביטוח לאומי כמו כל תושב ישראלי רגיל ולאחר זמן ימי המתנה. כמו כן, הם רשאים להירשם במנהל האוכלוסין בכדי לקבל תעודת זהות זמנית. אך יחד עם זאת, אשרה זו אינה מחייבת בגיוס לשירות הביטחון. (לבירור משך זמן ימי המתנה ניתן לעיין במדריך לתושב חוץ בביטוח הלאומי).
האשרה ניתנת בדרך כלל עד שלוש שנים וניתן להאריכה לתקופה מצטברת של עד חמש שנים.
א/2 – אשרה זו מוענקת למי שמבקש לבוא ארצה למטרת לימודים (במוסד מוכר בישראל) בבתי ספר יסודיים ותיכוניים, במוסדות אקדמאים, בישיבות ובמוסדות נוער של הסוכנות היהודית.
בעלי אשרה מסוג זה אינם רשאים לעבוד בישראל, אך זכאי חוק השבות יורשו לעבוד במשרה חלקית בתנאים מסוימים במסגרת אשרה זו. בעלי אשרה זו רשאים לקבל את מלוא הזכויות מהמוסד לביטוח לאומי לאחר זמן ימי המתנה. (לבירור משך זמן ימי המתנה ניתן לעיין במדריך לתושב חוץ בביטוח הלאומי).
האשרה ניתנת בדרך כלל עד שלוש שנים (ללא הגבלת כניסה ויציאה מהארץ) וניתן להאריכה לתקופה נוספת בהתאם לנסיבות המשתנות.
א/3 – אשרה זו מוענקת לאנשי דת הבאים למלא תפקיד במוסד דתי בישראל, לפי הזמנת מוסד דתי מוכר בישראל (ללא הבדלי דת). לאחר סיום תפקידו של איש הדת במוסד, יהיה אחראי המוסד ליציאתו מישראל. (איש דת המגיע ארצה למטרות ביקור וזקוק לאשרת כניסה, יקבל אשרת ביקור רגילה מסוג ב/2).
קבלת אשרת א/3 ניתנת בפעם הראשונה לאיש הדת אשר מבקשה בארצו. לא ניתן להגיע לישראל ולשנות את המעמד מתייר (ב/2) לאשרה מסוג א/3. על המוסד המזמין חלה חובת נוכחות בלשכת ההגירה, תוך מתן הגשת הטפסים הרלוונטיים. התשובה תתקבל בנציגות ישראל בארץ מוצאו של איש הדת.
א/4 – בהתאמה לאשרות א/2 וא/3, אשרה זו מוענקת לקרובי משפחה מקרבה ראשונה (בן זוגו או ילדו הקטין) של סטודנט בעל אשרה (א/2) או של איש דת בעל אשרה (א/3) להגיע ארצה לשם ביקור.
בעלי אשרה מסוג א/4 אינם רשאים לעבוד בישראל. אך לנלווה (אשר זכאי מכוח חוק השבות) תינתן רשות לעבוד בישראל, בכפוף לאישור מיוחד ממשרד הפנים שיוצג בוויזה.
א/5 – אשרה זו היא רישיון כללי לישיבת ארעי, הניתנת בדרך כלל לזרים (שאינם זכאים לחוק השבות) אשר נמצאים בתהליך לקראת קבלת אזרחות או תושבות קבע בישראל. זאת בעיקר במקרים של נישואין לאזרח ישראלי, או מטעמים הומניטריים. בנוסף, אשרה זו מוענקת לאדם הנמצא בארץ בשלב של הסדרת מעמד; לדוג’ אדם הנשוי לאזרח/ית ישראלי/ת ומבקש להסדיר את מעמדו מכוח חוק האזרחות.
מקבלי אשרה מסוג זה זכאים לקבל תעודת זהות זמנית. וכמו כן, מוענקת למחזיקים בה הזכות לעבוד בארץ, לקבל את מלוא הזכויות מהמוסד לביטוח לאומי ככל תושב ישראלי (לאחר זמן ימי המתנה) ואף מקנה הטבות במס.
כמו כן, בעלי אשרה אינם מחויבים בגיוס לשירות הביטחון, אינם זכאים להשתתף בבחירות לכנסת, אך יכולים להשתתף בבחירות לרשות המקומית שהם תושבים רשומים אצלה. האשרה ניתנת בדרך כלל לשלוש שנים וניתן להאריכה בכל פעם עד שנתיים ללא הגבלה.
הערה: אדם השוהה בישראל ברישיון ישיבה זמני מהמתוארים לעיל) למעט: A/1, A/2, A/5) אשר רוצה לצאת לביקור בחו”ל ואז לחזור לישראל, חייב להצטייד מראש ממשרד הפנים באשרת כניסה חוזרת (“אינטר ויזה”). בהעדר אשרת כניסה חוזרת, תוקף האשרה שברשותו פג מיד עם יציאתו מישראל.
משרדנו, שמר-הלוי, שמיר ושות’ בעל מגעים רבים עם כלל הרשויות והמוסדות האמונים על הטיפול בעולים החדשים ובמהגרים (כגון: משרד הפנים, משרד העלייה והקליטה, המוסד לביטוח לאומי, רשות המיסים ועוד). נשמח לסייע בכל שלבי התהליך הבירוקרטי מראשיתו ועד סופו.