מאמרים – 

מאמרים שימושיים שנועדו לעזור לך  להבין יותר לעומק את תהליך ההגירה, כוח אדם, את העבודה שאנחנו עושים וכל נושא אקטואלי אחר.

 

אשרות שהיה – 

קיימים סוגים שונים של אשרות שהייה לזרים המבקשים להיות ולחיות בארץ, אשר מוסדרות בתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974.

אין להעסיק עובד זר בישראל ללא הוויזה המקצועית המתאימה. על כל חברה, תאגיד (ונושאי המשרה בו) מוטלת החובה המשפטית לפעול באופן אקטיבי על מנת להבטיח כי העובד הזר המומחה בתחומו, פועל בהתאם להיתר שהוצא לו בכל האתרים הרלוונטיים.

הוצאת וויזה כרוכה במספר תהליכים ביורוקרטיים. חשוב לציין כי טעות בתהליך הביורוקרטי, עלולה לגרום לביטול הבקשה לוויזה. לכן כאשר מעוניינים להוציא וויזה מקצועית לעובד זר, יש לפנות לגורמים המקצועיים אשר יטפלו בנושא, יזרזו את התהליך ויעשו את כל המהלכים הנכונים הכרוכים בשל אופיו הרגיש של הנושא, על מנת לקבל את האשרה המקצועית הנדרשת.

משרדינו שמר-הלוי, שמיר ושות', מוביל בתחום דיני העובדים הזרים ומתמחה בסיוע וייעוץ משפטי החל משלביו הראשונים של ההליך, ועד לקבלה של כל אשרות השהייה והעבודה לעובדים זרים לסוגיהן אשר יפורטו להלן.

מידע מקצועי:

אשרות השהייה בארץ מורכבות משתי קבוצות:

אשרות תייר "ביקור" – המסומנות באות "ב":

ב/1 – אשרת עבודה: אשרה המוגבלת בזמן, אשר מוענקת לעובדים זרים (שאינם זכאים מכוח חוק השבות) ומקנה להם אפשרות לעבוד בארץ ותו לא. אשרה זו ניתנת למעסיקים בהתאם למכסות שנקבעות על ידי הממשלה ובתנאים הנדרשים.

בקשה להיתר עבודה: הבקשה הראשונית מוגשת באינטרנט באתר של רשות ההגירה והאוכלוסין ביחידת ההיתרים במנהל שירות למעסיקים ולעובדים זרים, זאת עוד טרם כניסתו של העובד זר לישראל. במעמד הגשת הבקשה, החברה המעסיקה נדרשת לפרט על הצורך בעובד ולספק פרטים על המקצועיות שלו ועל תחום מומחיותו (בצירוף מסמכים התומכים באישור הבקשה).

ברגע שהחברה מספקת את כל האישורים הנדרשים האמורים לעיל, היא תקבל אישור אשר יישלח ליחידת ההיתרים, בכדי להנפיק אשרת עבודה לשנה (מסוג ב/1). האשרה ניתנת בדרך כלל לשנה שלמה, וניתן להאריכה עד לתקופה מצטברת של חמש שנים. יש לציין כי במקרים מסיומים ניתן להאריך את האשרה אף ליותר מחמש שנים.

לאחר קבלת אישור ממשרד הפנים למעביד, הקונסוליה במדינת המוצא של העובד (הקרובה למקום מגורי העובד) מנפיקה את אשרת העבודה, בצירוף המסמכים הנדרשים. יש לשים לב כי במידה ולא קיימת נציגות ישראלית במקום מוצאו של העובד הזר, לא ניתן יהיה להגיש בקשה על ידי המעסיק.

מרגע קבלת ההיתר (כניסת הוויזה לתוקף), העובד המומחה יוכל להיכנס לישראל. ברגע הכניסה הוא יקבל לדרכונו אשרת תייר מסוג ב/2, שיש להחליף במשרד הפנים לאשרת עבודה מסוג ב/1 המאפשרת לעובד לעבוד בארץ. אך חשוב לשים לב, שלא ניתן להגיע לישראל עם ויזת תייר ורק אז, בארץ, לבקש רישיון עבודה. בעת מעמד הגשת הבקשה לאשרת העבודה במשרד הפנים, יש לבקש אשרת כניסות ויציאות מרובות מישראל על מנת שהעובד יוכל לצאת ולהיכנס לישראל ללא ביטול אשרת העבודה.

יש לציין, כי אם ניתנה אשרת עבודה לעיסוק בענף מסוים, לא ניתן יהיה להשתמש בה לתחום עיסוק שונה ממה שמצוין ברישיון העבודה שהונפק. כמו כן, בתום תוקפה של הוויזה על העובד לעזוב מידית את הארץ.

ב/2 – אשרת תייר: אשרה זו הינה למטרת ביקור בישראל כגון: תיירות, פגישות עסקים, לימודים באולפן לעברית וכד'. אשר ניתנת למרבית התיירים הנכנסים לישראל ובדרך כלל מוגבלת לשלושה חודשים. אשרה זו ניתנת להארכה לתקופה מצטברת ובתנאים מסוימים (מצבים חריגים של קשר משפחתי/ סיבות רפואיות/ הליכים משפטים וכד'). אך עם זאת, הזכאי לאשרה זו אינו רשאי לעבוד בישראל.

ישנם תיירים מארצות מסוימות שיכולים להגיע לשדה התעופה (או לכל מעבר גבול אחר) בישראל ולקבל את הוויזה עם כניסתם לישראל. לעומתם, יש תיירים מארצות אחרות שחייבים להגיש בקשה לאשרת תייר מבעוד מועד בשגרירות הישראלית בארץ מוצאם. (המדינות שאזרחיהן פטורים מבקשת אשרה מבעוד מועד קודם הגעתם לישראל, נמנות ברשימת צו הכניסה לישראל [פטור מאשרה], התשל"ד-1974).

יש לציין כי במקרים מסוימים, לממונה ביקורת הגבולות יש סמכות למנוע כניסה לישראל גם מאזרחי ארצות אשר פטורות מהגשת הבקשה לאשרה. לכן, אם מתעורר ספק בנוגע לאפשרות של סירוב כניסה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בטרם הזמנת הטיסה, על מנת למנוע מצב לא נעים שבו ייכלא הזר מיד עם הגעתו ארצה ויגורש חזרה לארצו.

ב/3 – אשרת "נכנס מסופק": אשרה זו היא רישיון לישיבת ביקור ב"נכנס מסופק" לאדם אשר מעמדו לעניין הכניסה לישראל והישיבה בה מורכב ואינו ברור. לדוג': אנשים בעלי כוונה לעלות ארצה, אך מצבם האישי אינו ברור דיו, או אנשים המבקשים להסדיר את מעמדם הזמני בארץ בשל נישואין ועוד. אשרה זו מוגבלת בדרך כלל לתקופה שלא תעלה על חודש ימים.

כמו כן, על מקבל האשרה מסוג זה לפנות בטרם סיום תקופת אישור שהותו בארץ, ללשכת רשות ההגירה והאוכלוסין לבירור מעמדו.

ב/4 – אשרת "מתנדב": אשרה זו ניתנת למבקשים להתנדב בישראל (בניגוד לעבודה בשכר, שלא מותרת על פי אשרה זו). ארגון בישראל רשאי להגיש בקשה כאמור עבור תושב חוץ המעוניין להתנדב אצלו.

ב/5 – אשרת "משקיעים": אשרה זו מקנה לאנשים שמבקשים להשקיע כספים בארץ להגיע ארצה ולשהות בה לתקופה. מכוחה של אשרה זו, יכול השוהה בארץ גם לאפשר לילדיו להגיע ארצה ולשהות לצידו (האשרה שילדיו או בן או בת זוגו יקבלו נקראת אשרה מסוג ב\52).

משרדינו שמר-הלוי, שמיר ושות', מתמחה בהוצאת אשרות מקצועיות למומחים ומנהלים בכירים זרים המיועדים לעבוד ולחיות בארץ, מטעם חברות בינ"ל וישראליות. זאת במגוון תחומים כגון: טכנולוגיה, הייטק, תעשייה, רפואה, בניין, חקלאות, סיעוד ומסעדנות.

מיטב המומחים במשרדינו, מלווים את התהליך ודואגים לבצע אותו בצורה מסודרת, פשוטה וזריזה, אשר תעלה את הסיכויים לאישור האשרה המקצועית בהקדם האפשרי, תוך חסכון בכסף והתעסקות מיותרת. נשמח לסייע בכל שלבי התהליך.

אשרות שהייה "ארעית" תושבות זמנית – המסומנות עם האות "א":

אשרות אלה מקנות למקבלן את הזכות לשהות בארץ תקופות ארוכות יותר. אלו אשרות שמוענקות בדרך כלל לאנשים שמבקשים להגר ארצה, ומצויים בשלב של הסדרת מעמדם/ בדיקת מעמדם או תהליך אזרחות.

א/1 – מוענקת לכל מי שזכאי לעלות ארצה מכוחו של חוק השבות, התש"י-1950. זוהי אשרה המוענקת לעולה ומאפשרת לו לשהות בארץ לתקופה מסוימת בכדי לבדוק את ההחלטה להשתקעות בישראל כעולה, עד לעלייה רשמית. כמו כן, אשרה זו מוענקת לאנשים שזכאים לעלות ארצה, אך עדיין מבקשים להסדיר את עניינם בארצם בטרם יבצעו עלייה רשמית.

אדם המקבל אשרה מסוג זה יכול גם לעבוד בישראל, וגם לזכות בשירותים סוציאליים (מעמד זהה יינתן גם לבני המשפחה הכוללים אישה וילדים קטינים).

בעלי אשרה מסוג זו רשאים לעבוד בישראל, ולקבל את מלוא הזכויות מהמוסד לביטוח לאומי כמו כל תושב ישראלי רגיל ולאחר זמן ימי המתנה. כמו כן, הם רשאים להירשם במנהל האוכלוסין בכדי לקבל תעודת זהות זמנית. אך יחד עם זאת, אשרה זו אינה מחייבת בגיוס לשירות הביטחון. (לבירור משך זמן ימי המתנה ניתן לעיין במדריך לתושב חוץ בביטוח הלאומי).

האשרה ניתנת בדרך כלל עד שלוש שנים וניתן להאריכה לתקופה מצטברת של עד חמש שנים.

א/2 – אשרה זו מוענקת למי שמבקש לבוא ארצה למטרת לימודים (במוסד מוכר בישראל) בבתי ספר יסודיים ותיכוניים, במוסדות אקדמאים, בישיבות ובמוסדות נוער של הסוכנות היהודית.

בעלי אשרה מסוג זה אינם רשאים לעבוד בישראל, אך זכאי חוק השבות יורשו לעבוד במשרה חלקית בתנאים מסוימים במסגרת אשרה זו. בעלי אשרה זו רשאים לקבל את מלוא הזכויות מהמוסד לביטוח לאומי לאחר זמן ימי המתנה. (לבירור משך זמן ימי המתנה ניתן לעיין במדריך לתושב חוץ בביטוח הלאומי).

האשרה ניתנת בדרך כלל עד שלוש שנים (ללא הגבלת כניסה ויציאה מהארץ) וניתן להאריכה לתקופה נוספת בהתאם לנסיבות המשתנות.

א/3 – אשרה זו מוענקת לאנשי דת הבאים למלא תפקיד במוסד דתי בישראל, לפי הזמנת מוסד דתי מוכר בישראל (ללא הבדלי דת). לאחר סיום תפקידו של איש הדת במוסד, יהיה אחראי המוסד ליציאתו מישראל. (איש דת המגיע ארצה למטרות ביקור וזקוק לאשרת כניסה, יקבל אשרת ביקור רגילה מסוג ב/2).

קבלת אשרת א/3 ניתנת בפעם הראשונה לאיש הדת אשר מבקשה בארצו. לא ניתן להגיע לישראל ולשנות את המעמד מתייר (ב/2) לאשרה מסוג א/3. על המוסד המזמין חלה חובת נוכחות בלשכת ההגירה, תוך מתן הגשת הטפסים הרלוונטיים. התשובה תתקבל בנציגות ישראל בארץ מוצאו של איש הדת.

א/4 – בהתאמה לאשרות א/2 וא/3, אשרה זו מוענקת לקרובי משפחה מקרבה ראשונה (בן זוגו או ילדו הקטין) של סטודנט בעל אשרה (א/2) או של איש דת בעל אשרה (א/3) להגיע ארצה לשם ביקור.

בעלי אשרה מסוג א/4 אינם רשאים לעבוד בישראל. אך לנלווה (אשר זכאי מכוח חוק השבות) תינתן רשות לעבוד בישראל, בכפוף לאישור מיוחד ממשרד הפנים שיוצג בוויזה.

א/5 – אשרה זו היא רישיון כללי לישיבת ארעי, הניתנת בדרך כלל לזרים (שאינם זכאים לחוק השבות) אשר נמצאים בתהליך לקראת קבלת אזרחות או תושבות קבע בישראל. זאת בעיקר במקרים של נישואין לאזרח ישראלי, או מטעמים הומניטריים. בנוסף, אשרה זו מוענקת לאדם הנמצא בארץ בשלב של הסדרת מעמד; לדוג' אדם הנשוי לאזרח/ית ישראלי/ת ומבקש להסדיר את מעמדו מכוח חוק האזרחות.

מקבלי אשרה מסוג זה זכאים לקבל תעודת זהות זמנית. וכמו כן, מוענקת למחזיקים בה הזכות לעבוד בארץ, לקבל את מלוא הזכויות מהמוסד לביטוח לאומי ככל תושב ישראלי (לאחר זמן ימי המתנה) ואף מקנה הטבות במס.

כמו כן, בעלי אשרה אינם מחויבים בגיוס לשירות הביטחון, אינם זכאים להשתתף בבחירות לכנסת, אך יכולים להשתתף בבחירות לרשות המקומית שהם תושבים רשומים אצלה. האשרה ניתנת בדרך כלל לשלוש שנים וניתן להאריכה בכל פעם עד שנתיים ללא הגבלה.

הערה: אדם השוהה בישראל ברישיון ישיבה זמני מהמתוארים לעיל) למעט: A/1, A/2, A/5)  אשר רוצה לצאת לביקור בחו"ל ואז לחזור לישראל, חייב להצטייד מראש ממשרד הפנים באשרת כניסה חוזרת ("אינטר ויזה"). בהעדר אשרת כניסה חוזרת, תוקף האשרה שברשותו פג מיד עם יציאתו מישראל.

משרדנו, שמר-הלוי, שמיר ושות' בעל מגעים רבים עם כלל הרשויות והמוסדות האמונים על הטיפול בעולים החדשים ובמהגרים (כגון: משרד הפנים, משרד העלייה והקליטה, המוסד לביטוח לאומי, רשות המיסים ועוד). נשמח לסייע בכל שלבי התהליך הבירוקרטי מראשיתו ועד סופו.

 

מומחים זרים –

מידע מקצועי:

ממשלת ישראל מתירה העסקת עובדים זרים בעלי מומחיות ייחודית בלבד שאין בנמצא בקרב שוק העבודה בישראל.

מיהו מומחה זר:

כמוגדר בנוהל הטיפול בבקשות למתן היתר העסקה ורישיון שהייה ועבודה למומחים זרים –

"עובד זר מומחה" (להלן: "מומחה"): "הינו עובד זר בעל מומחיות ייחודית שאין בנמצא בישראל ואשר הממונה החליט להתיר את העסקתו, לפי שיקול דעתו הבלעדי ובתנאים שקבע, ובהתחשב, בין היתר, במחויבויות בינלאומיות של מדינת ישראל, בהוראות החוק והחלטות הממשלה הרלוונטיות ובמאפייני שוק העבודה בענפי העבודה ובאזורי ההעסקה השונים".

כאשר רוצים להעסיק מומחה זר, מתבצע תהליך הכולל שני שלבים עיקריים אותם יש לבצע בטרם הגעתו של המומחה הזר לישראל: הראשון, קבלת היתר העסקה מיוחד מטעם יחידת ההיתרים ברשות. השני, הנפקת אשרת ישיבה ועבודה מסוג "ב/1 מומחה" בציון המקצוע המאושר להעסקה (כמפורט לעיל בתת הפרק הקודם).

על המומחה להיכנס לאחת מהקטגוריות המפורטות להלן המאושרות על ידי הממשלה, אחרת לא יינתן לו היתר העסקה. שימו לב כי העסקת מומחה זר ללא היתר מתאים, מנוגדת לחוק ועלולה לגרום להטלת קנסות וסנקציות פליליות כנגד המעסיק וכנגד העובד.

מידע מקצועי –

נתין זר בעל רישיון ב/1 מומחה רשאי לעבוד בישראל רק אצל אותו המעסיק שהגיש את הבקשה להעסקתו, אשר בעקבותיה ניתן הרישיון ורק בסוג העבודה שבגינה ניתן הרישיון.

על המומחה הזר לציית לחוקי מדינת ישראל. הפרת חוקי המדינה יכולה להביא לביטול הרישיון (וזאת לאחר שימוע).

כמו כן, המומחה הזר חייב לצאת מישראל עם תום תוקף רישיון השהייה והעבודה שברשותו או תוך 30 יום מיום הפסקת העסקתו. והוא נדרש להיכנס ולצאת מישראל דרך נמל התעופה בן גוריון בלבד. (מומחה זר אשר מגיע לישראל לצורך עבודה זמנית בלבד חייב לצאת מהארץ בתום תקופת הרישיון שניתן לו).

תקופת השהייה המרבית בארץ למומחה זר הינה 63 חודשים. רישיון ישיבה ושהייה לא יוארך מעבר לתקופה זו.

קטגוריות של היתרי עבודה למומחים זרים –

מומחה זר בתחום ספציפי:

1. מנהל, נציג בכיר או עובד אמון בחברה זרה או בחברה בינלאומית – היתר המתייחס לעובדים הבכירים ביותר בארגון, אשר מכוונים את יעדי הארגון, בעלי סמכויות נרחבות, ובעלי יכולות פיקוח ושליטה להעסיק עובדים/ לפטרם. כיום חברה זרה/ בינלאומית יכולה להעסיק עד שני עובדים זרים מסוג זה.
2. איש סגל בכיר בחברת תעופה או בחברת ספנות זרה בהתאם למחויבות הבינלאומית של מדינת ישראל.
3. מרצה או חוקר במוסד להשכלה גבוהה – מוסד: המוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח 1961 , מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21 א' לחוק האמור, או מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28 א' לחוק האמור. 3.1 חוקר המועסק במסגרת תוכנית המסגרת של האיחוד האירופאי אליה הצטרפה מדינת ישראל, בהתאם לסעיף 9 להחלטת ממשלה 2292 מיום 15.1.2017.
4. עובד רפואה משתלם או מומחה בבית חולים.
5. יהלומן.
6. צלם זר או כתב זר.
7. אמן זר.
8. בוגר אקדמאי זר במקצועות היי-טק.
9. מומחה זר המגיע לישראל לתקופה קצרה של רצופה של עד 90 יום לביצוע משימה זמנית או חולפת.
10. מומחים זרים המגיעים לישראל לתקופה מצטברת של 45 יום בשנה קלנדרית (לגביהם קיים הליך הוצאת היתר מזורז).
11. מומחה זר המשתכר "שכר מומחים" – הקטגוריה הרחבה ביותר להעסקת עובדים זרים בישראל בתחומים כלליים שאינם נמנים בקטגוריות 1-10 לעיל. עובדים זרים הנמנים בקטגוריה זו מתאפיינים כבעלי רמת מומחיות גבוהה וידע חיוני וייחודי ביותר שאינו קיים לעובדים בישראל. תנאי סף להעסקת מומחה זר תחת קטגוריה זו, הוא כי שכרו יעמוד על לפחות כפל השכר הממוצע במשק בישראל. היתר זה ניתן על בסיס שנתי, ויש להאריכו מידי שנה. שף מומחה (אשר יפורט בהמשך) נמנה תחת קטגוריה זו.

שלבי קבלת ההיתר –

שלב ראשון –

כאמור לעיל, השלב הראשון בהעסקת מומחה זר הינו קבלת היתר העסקה. על הארגון המבקש להעסיק את המומחה הזר יש להגיש את הבקשה לרבות כל המסמכים המצורפים לאגף ההיתרים במנהל שירות למעסיקים ועובדים זרים של רשות האגירה.

על הבקשה לפרט את הצרכים המיוחדים של החברה בהעסקת המומחה הזר בארץ. זאת בצירוף מכתב מנומק, קורות חיים, אסמכתאות המעידות על מומחיותו של העובד, תצהירים, תמיכת גופים ממשלתיים (ככל שקיימת) וכל תיעוד ותיאור אחר התומך בבקשת המעסיק ובמומחיות המומחה. כמו כן, לעתים ידרשו על ידי הרשות אישורים משפטיים וחשבונאיים שונים בהתאם לנסיבות הבקשה השונות ונדרש תשלום של אגרות שונות.

שלב שני –

לאחר קליטת הבקשה באגף ההיתרים, נבדקת עמידתה בתנאים ובדרישות, ובמידת הצורך יידרש המעסיק המבקש להשלים מסמכים חסרים או לתקן ליקויים תוך 21 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה. במידה וחל שינוי בבקשה, על המעסיק להודיע על כך בכתב לגורם הרלוונטי ברשות ההגירה תוך 7 ימים מיום השינוי.

לאחר השלמת המסמכים החסרים עד המועד שנקבע, תועבר הבקשה להחלטת הממונה. ככלל, ההחלטה תתקבל תוך 30 ימי עבודה מיום סיום השלמת המסמכים. במקרה ויש צורך בחוות דעת של גורם ממליץ או בבקשת הוועדה המייעצת לקבלת מסמכים נוספים, ההחלטה תתקבל תוך 30 ימי עבודה מיום קבלת חוות הדעת או המסמכים הנוספים.

כל בקשה של חברה זרה או בינלאומית לקבלת היתר להעסקת מומחה זר בישראל תועבר לקבלת חוות דעת מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה. ההחלטה בבקשה ותתקבל ברשות תוך 21 ימי עבודה ממועד קבלת חוות הדעת.

במידה ואושרה הבקשה, ינפיק אגף ההיתרים היתר להעסקת המומחה הזר, אשר תוקפו יהא בכפוף לתנאי נהלי רשות האוכלוסין והאגירה. בכפוף לתנאים שיפורטו בהיתר ובבקשה ו/או במסמך נלווה להיתר המעסיק יופנה ללשכת הרשות הרלוונטית, כמפורט בהיתר, לשם הגשת בקשה לקבלת רישיון ישיבה ועבודה למומחה הזר המבוקש.

תוקפו המרבי של היתר שאושר לראשונה יהיה שנתיים, עבור מומחה זר בתחום ספציפי (סעיפים 1-9 לעיל) ושנה עבור זר מומחה בתחום שאינו דורש השכלה אקדמאית גבוהה, תוך התחייבות לתשלום שכר מומחים.

הארכת תוקפו של ההיתר יכולה להינתן, אך לא יותר מתקופה מצטברת של עד 63 חודשי עבודה של המומחה הזר בישראל ברישיון עבודה ב/1.

במידה והוחלט לסרב לבקשת ההיתר, תישלח החלטה מנומקת למעסיק המבקש או לבא כוחו.

הרשות רשאית לבטל את הרישיון ו/או ההיתר שניתנו למומחה ולמעסיק בכפוף לעריכת שימוע, במידה ונמצאה אי עמידה בנהלים או התגלתה אי מסירה של מידע מלא ומקיף ו/או התקבלה המלצה מרשות ציבורית לביטול הרישיון ו/או ההיתר, וכל אלה בנוסף לכל סנקציה אחרת על פי דין.

היתר העסקת מומחה זר המשתכר "שכר מומחים":

ניתן להעסיק מומחה זר שאינו עומד בקטגוריות בסעיפים 1-9 לעיל, אם מדובר במומחה זר שהוכח לגביו כי הוא בעל ידע ברמת מומחיות גבוהה או בעל ידע חיוני וייחודי לשירות אותו מספק המעסיק.

בהתאם לכך, על המעסיק לשלם לאותו מומחה זר שכר יסוד חודשי שווה או גבוה מפעמיים השכר הממוצע במשק למשרת שכיר. הערה: אם מדובר בענף בו השכר הרגיל גבוה מהשכר הממוצע במשק, הגורם שיבחן את הבקשה רשאי להתנות את מתן ההיתר בתשלום שכר גבוה מפעמיים בשכר הממוצע במשק.

חישוב פעמיים שכר ממוצע במשק למשרת שכיר: חישוב השכר בכל שנה קלנדרית יעשה בהתבסס על השכר הממוצע למשרת שכיר המתפרסם בחודש ינואר של אותה שנה על ידי המוסד לביטוח לאומי.

להרחבה בנושא מומחה זר המשתכר ב"שכר המומחים" ראה "נוהל הטיפול בבקשות למתן היתר העסקה ורישיון שהייה ועבודה למומחים זרים" (המצורף בקישור: [1]). (להלן: "נוהל הטיפול בבקשות למתן היתר").

מומחה זר בתפקיד שף:

העסקת מומחה זר בתפקיד שף כוללת מספר הוראות ייחודיות, בנוסף להוראות בדבר מומחה זר המשתכר "שכר מומחים" ומועסק במקצועות שאינם דורשים השכלה אקדמאית גבוהה.

היתר להעסקת שף זר בשכר מומחים (כמפורט לעיל) יינתן אך ורק למסעדות המוכיחות שהן מסעדות המגישות אוכל על טהרת תפריט אתני אסייתי של מדינות כגון: סין, יפן, הודו ותאילנד. המבקש יתבקש להצהיר על כך מראש בבקשתו ולצרף תפריטים עדכניים של המסעדה. החלטה בבקשה תתקבל רק לאחר שצוות בקרה מטעם הרשות יגיע למסעדה לברר את סוג המסעדה.

שימו לב, במידה וניתן היתר להעסקת שף מומחה בשכר מומחים במסעדה אתנית אסייתית, ולאחר מכן חל שינוי בסוג האוכל המוגש במסעדה כך שהמסעדה כבר לא מגישה אוכל על טהרת התפריט האתני האסייתי, תוקף ההיתר יפוג באופן מידי. ועל המסעדה להפסיק במידי את העסקתם של השפים הזרים. (הערה: הגשת מספר קטן של מנות ילדים שאינן אתניות אסייתיות לא תגרע מהיות המסעדה אתנית אסייתית).

יש לציין כי שף מומחה זר יועסק רק בתפקיד שף במסעדה בכתובת שצוינה בבקשה להיתר ובהיתר, ולא יועסק בתפקיד אחר במסעדה ולא באף מסעדה אחרת.

יחד עם זאת, בעל ההיתר רשאי להעביר את השף הזר שהוא קיבל היתר להעסיקו, לעבודה כשף במסעדות אסייתיות אחרות בבעלותו, בתנאי שגם הן בעלות היתר בתוקף להעסקת שפים זרים/ מומחים זרים. זאת גם אם יוחרג מספר השפים הזרים הקבוע בכל היתר, ובלבד שלשף הזר יש רישיון עבודה בתוקף, וכל זאת רק לאחר קבלת אישור בכתב ממנהל ההיתרים לניוד.

כמו כן, מומחה זר בתפקיד שף יוכל לשהות בישראל עד 90 יום לחיפוש עבודה אצל מעסיק חילופי שיגיש בקשה להיתר להעסקתו, ואם לא תאושר העסקתו כדין, יהיה עליו לצאת מישראל תוך 90 יום.

הפסקת עבודה של מומחה זר המשתכר "שכר מומחים":

במידה והופסקה עבודתו של המומחה הזר לפני מועד הסיום של ההיתר, על העובד לצאת מישראל. במידה והעובד נשאר בישראל מסיבה כלשהי, המעסיק חייב לדווח על הפסקת עבודתו והסיבה לכך בכתב ללשכת רשות האוכלוסין תוך 7 ימים מיום הפסקת ההעסקה.

המעסיק לא יהא רשאי להעסיק מומחה זר אחר במקום המומחה שהעסקתו הופסקה במשך 3 שנים מיום הדיווח בכתב על הפסקת ההעסקה, אלא אם יוכיח המעסיק שהתקיימו נסיבות מיוחדות. לצורך הוכחת נסיבות מיוחדות, על המעסיק לצרף לבקשה אישורים על הפקדת שכר מומחים לחשבון בנק על שם המומחה הזר שסיים את עבודתו וכעת הוא מעוניין למנות לו מחליף בלבד.

שלב שלישי –

רישיון ישיבה ועבודה עבור מומחה זר:

לאחר קבלת היתר העסקת מומחה זר, על המעסיק לדאוג להנפקת אשרת ישיבה ועבודה מסוג ב/1 עבור כל מומחה זר שהוא מעוניין להביא ארצה, בטרם הגעת המומחה הזר לישראל. הבקשה תוגש באחת מלשכות רשות האוכלוסין, בהתאם לכתוב בהיתר ההעסקה שניתן למעסיק.

שלב רביעי –

לאחר הגשת הבקשה לקבלת אשרת ישיבה ועבודה מסוג ב/1 כאמור לעיל, רשות האוכלוסין תשלח לקונסוליה במידת המוצא של המומחה אישור להנפיק עבור המומחה אשרת כניסה חד פעמית. על המומחה הזר להתייצב פיזית בקונסוליה לצורך הנפקת האשרה. האשרה החד פעמית מתקבלת לתקופה של חודש ימים בה הוא יכול להיכנס לישראל. לפירוט המסמכים הנדרשים להגשת הבקשה ראה "נוהל הטיפול בבקשות למתן היתר".

שלב חמישי –

בעת הגעת מומחה זר לנמל התעופה בן גוריון, בקר הגבול יפנה את המומחה והנלווים (במידה וישנם) לעמדה הייעודית להסדרת הרישיון.

עובד הרשות יבדוק בעמדת הסדרת הרישיון את פרטי המומחה ותוקף הרישיון שאושר ויוודא כי אין מניעה עדכנית כלשהי למתן הרישיון. מצא עובד הרשות כי מתקיימים כל התנאים, ינפיק למומחה ולנלווים מדבקת רישיון בהתאם לתוקף הרישיון המעודכן ויעדכן זאת במערכת.

צירוף קרובי משפחה:

מומחה זר רשאי להביא עימו ארצה קרובי משפחה מדרגה ראשונה.

חריגים לכלל:
א. מומחה זר שבהיתר העסקתו נכתב שהוא יעסוק במקצוע שאינו דורש השכלה אקדמית גבוהה.
ב. מומחה זר שהמעסיק התחייב לשלם לו שכר כפול מהשכר הממוצע במשק או גבוה מכך.
ג. מומחה זר המגיע לישראל לצורך עבודה זמנית של עד 90 יום.

על מומחים זרים חלים כל דיני העבודה בישראל.

בנוסף על המעסיק מומחים זרים:

• לדאוג לביטוח לאומי עבור המומחים הזרים.
• לספק למומחים הזרים מקום מגורים הולם.
• להחתים את המומחים הזרים על הסכם עבודה מסודר.

לסיכום, תהליך זה כרוך בהשקעת משאבים רבה ובהתנהלות נכונה מול הרשויות. משרדנו, שמר-הלוי, שמיר ושות' בעל ניסיון והצלחות רבות בתחום. נשמח לסייע לכם בכל שלבי ההליך.

[1]https://www.gov.il/he/Departments/Guides/employment_of_foreign_experts_2016?fbclid=IwAR2qJPgEnDJ7JdLfvAOtxTS8Hl2jic3pzJ31T6GSyf6Pg-4u_L-VgHBmDQo&chapterIndex=2

 

תחומי עבודה נוספים של המשרד:

ידועים בציבור –

מידע מקצועי:

לפי חוקי המדינה, יהודי/ה לא יכולים להינשא לזר/ה לא יהודי/ה. אופציה של חתונה בחו"ל כרוכה בהרבה עוגמת נפש ובפרידה ממושכת מבן/ת הזוג. לכן, זוגות רבים מעדיפים לוותר על החתונה ובוחרים לחיות יחד כידועים בציבור. החוק בישראל נועד להבטיח זכויות וחובות שהמדינה מעניקה לזוגות נשואים לבני זוג שאינם מעוניינים/ יכולים להינשא כדת וכדין. ביניהם נכללים גם בני הזוג הזרים ואף זוגות חד מיניים.

תהליך זה דורש מהזוגות אורך רוח והקפדה על ליווי צמוד של עו"ד מקצועי, אשר יסייע לזוגות לעגן את זכויותיהם במסמך משפטי בדמות חוזה או הסכם. בכדי להבטיח את האישור ולמנוע גירוש של בן הזוג מהארץ.

להבדיל מזוג נשוי, כאשר הידועים בציבור נפרדים באופן פיזי, הפסקת המגורים המשותפים מפסיקה את תקופת היותם ידועים בציבור. כיום, זוגות ידועים בציבור רבים מעדיפים לסיים את הקשר הזוגי ביניהם במסגרת הליך גישור, במיוחד במקרים בהם מעורבים ילדים משותפים.

משרדנו שמר-הלוי, שמיר ושות' מתמחה בניסוח הסכמים משפטיים של ידועים בציבור המסדירים את כל הסוגיות הקשורות לחייהם. כמו כן, משרדנו מתמחה בהתנהלות מול הגורמים הרלוונטיים במשרד הפנים, ומסייע לזוגות המעורבים החל משלביו הראשונים של ההליך.

נשואים בין בני זוג מעורבים–  כאמור לעיל, תהליך קבלת האשרה לבן/ת הזוג אשר אינו ישראלי, הינו מורכב ודורש ייעוץ מקצועי. משרדינו שמר-הלוי, שמיר ושות' מלווה את הזוגות לכל אורך התהליך, עד קבלת האשרה. אנו ממליצים להיוועץ בעו"ד עוד לפני הגשת הבקשה במשרד הפנים על מנת להגדיל את הסיכויים לקבלה.

איחוד משפחות – אין קושי רב יותר מאשר משפחה המתגוררת בארץ זרה ורחוקה. במקרים שקרובי המשפחה אינם יהודים, הדבר מצריך אשרה מיוחדת. משרדינו שמר-הלוי, שמיר ושות' דואג לאישורים הנדרשים על מנת לאחד את משפחתכם, במהירות וביעילות.

 

פליטים ומבקשי מקלט –

מידע מקצועי:

ישראל חתומה על האמנה בדבר מעמדם של פליטים (1951) [אשר תוקנה בפרוטוקול משנת 1967[1]] המאפשרת לכל מי שנרדף בארצו להגיע לתחומי ישראל ולזכות להגנה.

בהתאם לסעיף 1 [סימן א'(א)(2)] לאמנה, כפי שתוקן בפרוטוקול משנת 1967, פליט הוא אדם:

"הנמצא מחוץ לארץ אזרחותו בגלל פחד מבוסס היטב להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי או להשקפה מדינית ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור; או הנמצא עקב המאורעות האמורים מחוץ לארץ שבה היה קודם לכן מקום מגוריו הקבוע, והוא חסר אזרחות, ואינו יכול לחזור לאותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור;"

מעצם היותם פליטים, הם אינם זוכים להגנת הממשל במדינת המוצא שלהם, ולכן הקהילה הבינלאומית לקחה על כתפיה את השמירה על זכויותיהם והגנה עליהם. האמנה משנת 1951 והפרוטוקול המתוקן שלה משנת 1967 הם המסמכים המשפטיים האוניברסליים היחידים (בתוספת משפט זכויות האדם הבינלאומי[2]) הנותנים מענה מפורש למרבית היבטיו של חיי הפליט. כיום 147 מדינות חתומות על אחד משני ההסכמים או על שניהם. מדינת ישראל חתמה על שני המסמכים.

התנאי היסודי לקיום האמנה, אשר קבוע בסעיף 33 לאמנה הוא שאין להחזיר פליט למדינה שבה צפויה סכנה לחייו או לחירותו. תנאי זה נקרא עקרון "אי ההחזרה" (Non Refoulement) והוא מחייב את כל מדינות העולם, לא רק את אלו החתומות על האמנה.

כמו כן, המדינות שהפליט מגיע אליהן אחראיות להגן עליו, כלומר –  לספק לו את אותה הגנה שאין הוא זוכה לה במדינה שממנה נמלט. מדינות אלו מחויבות לדאוג שהפליט יקבל זכויות בסיס המגיעות לו, כגון: חופש דת, זכות לעבודה, זכות לחינוך, שירותי בריאות, שירותים סוציאליים, הזכות להקלה בהתאזרחות, אי-אפליה, חופש תנועה, נגישות לתעודות מעבר וכד'. ובמקביל, על הפליטים לכבד את החוקים והתקנות של מדינת המקלט שלהם.

אך עם זאת, משרד הפנים מערים קשיים רבים על מבקשי המקלט. לכן חשוב מאד לדאוג לייצוג ע"י עו"ד מומחה בתחומו, בכדי להציג את המקרה בצורה הנכונה ביותר, על מנת להגדיל את הסיכויים לקבלת מעמד עבורם. למשרדינו שמר-הלוי, שמיר ושות' ניסיון והצלחות רבות בתחום. אנו רואים בתפקידנו שליחות מוסרית לסייע למבקשי המקלט מיעוטי היכולת, ונשמח לסייע בכל אחד משלבי התהליך הרגיש.

[1] הפרוטוקול משנת 1967 הרחיב את תחולת האמנה משנת 1591 והסיר את ההגבלות הזמן והמקום (גיאוגרפיות) שנקבעו בה.

[2] המשלים את זכויות הפליטים כפי שנקבעו באמנה משנת 1951.

 

מקרים הומניטריים –

מידע מקצועי:

כאמור לעיל, החוק במדינת ישראל מאפשר השתקעות בישראל בעיקר ליהודים ובני משפחותיהם, לישראלים ובני משפחותיהם, וכן לפליטים מוכרים. אך בניגוד אליהם, אזרחים זרים אחרים אינם מקבלים אישור להתגורר בישראל רק משום חיבתם לארץ או לתושביה.

יחד עם זאת, במקרים מיוחדים בהם התקיימו נסיבות חריגות, ניתן להגיש בקשה למעמד בישראל מטעמים הומניטריים. את הבקשה בוחנת ועדה מיוחדת (הכוללת: נציגים ממשרד הפנים, הרווחה, הבריאות, המשטרה ועוד). על מבקש המעמד לשכנע את הוועדה כי במידה ולא יישאר בישראל ייגרם לו נזק חמור ויש הצדקה לקליטתו בארץ.

זהו הליך מסובך ומצריך טיפול וליווי של עו"ד המתמחה בתחום, לאור הקושי בהוכחת הנסיבות ומספר הבקשות המועט אשר מאושר ע"י הוועדה. משרדינו שמר-הלוי, שמיר ושות' בעל ניסיון רב בהליכים מסוג זה מול הרשות. נשמח ללוות אתכם בתהליך, תוך בחינת המקרה גופו ומתן ייצוג עבורכם בצורה הטובה ביותר.